Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility תזכורות להורות: מס' 6
top of page

תזכורות להורות: מס' 6

תסלחו, תלמדו ותשפרו!


אחד הקשיים שלנו בכלל ובעיקר בתור הורים זה הקושי לשחרר את האגו/ מצפון ולהמשיך הלאה.

לכולנו יש ימים, לפעמים שבועות וחודשים שהכל 'תקוע', לא עובד, יש קצר בתקשורת. שלנו עם הילדים שלנו עם עצמנו שלנו עם בן זוגנו. משהו לא עובד ומרוב שאנחנו כבר כל כך עמוק בתוך הכדור שלג, אנחנו לא מצליחים להביט עליו, לצאת ממנו ולעצור אותו.. עבודה מאוד לא קלה. אז בואו נפרוט את זה קצת ליום יום עם ילדינו.


מס' 1 האהובה שלי

1. כשאנחנו חווים אחהצ שבו הכל מתנהל קשה, בכעס, בצעקות, בבכי (שלנו ושל הילדים) ואנחנו מסיימים את היום עם הלשון בחוץ אחרי שצעקנו גם שיכנסו כבר למיטות. אנחנו נשארים עם מצפון והילדים נשארים עם טעם מר מהיום. הילדים בבוקר קמים כאילו כלום לא קרה ואנחנו עדיין עם המצפון, אולי גם עדיין עם הכעס. מה עושים? מסיימים את היום ומנסים ללמוד ממנו. מה במהלך היום הזה הקשה עלינו? האם זה בכלל הבוס בעבודה? האם זה משהו קטן שהילד עשה ויכולנו להעביר הלאה? האם זה העומס הזה בחיים שלנו? מה שזה לא יהיה, צריך לסלוח לעצמנו ובטח שלילדים, ללמוד ממנו ולשפר כבר ביום שלמחרת. מודעות זה שם המשחק.


2. אם יש לנו מס' ימים שבהם אנחנו במלחמות יומיומיות עם אחד הילדים אז אולי משהו עובר על הילד והוא לא יודע/ בוחר לא לספר לנו? אולי אנחנו לא פנויים להקשבה כי אנחנו רק פנויים ללשפוט את ההתנהגות ולא בהבנה של הסיבה להתנהגות? אולי אנחנו עסוקים בלחשוב שהילד עושה לנו דווקא, שהוא בכוונה רוצה לעצבן אותנו ואנחנו לא מבינים שזה בכלל לא 'שלנו' אלא עניין 'שלו'. אז תנסו לסלוח לעצמכם אם הגבתם לא במקום, זה לא תמיד קל לראות את האחר, תנסו ללמוד מה הקושי של הילד, ותשפרו את ביום למחרת ע"י כך שתראו לו מראה חיובית, מכילה ולא שיפוטית.


3. כשהילד חווה התקף זעם, בכל גיל ובכל עוצמה. האם אחרי שהוא נרגע אנחנו מקבלים אותו בזרועות פתוחות או ממשיכים לכעוס עליו. האם אנחנו נותנים לאגו שלנו להשתלט או משחררים ומבינים שהאגו לא משחק משחק במערכת היחסים הזאת (או בכלל לדעתי)? מה עושים? כשהילד נרגע, מחבקים, מחזקים על כך שנרגע וכל גיל לפי מה שאפשר. את הקטנטנים רק מחזקים על ההירגעות, גדולים יותר גם נותנים כלים כיצד להגיב/ להתמודד בפעמים הבאות, אולי כיצד להמנע מסיטואציות שמקשות עליהם רגשית. תלמדו אותם לעמוד בציפיות של עצמם ולא בהיכרח בציפיות שלכם. כי אם הם ידעו להסתכל פנימה ולפתור בעיות, מפה כבר הדרך, היא קלה יותר.


אז שיהיה שבוע רגוע, כשאתם פוגשים את ילדיכם, נסו לסנן את כל מה שעבר עליכם קודם ולהכנס לפרק השני של היום נקיים ומוכנים. לא קל, לא תמיד עובד אבל כדאי שתמיד יהדהד לנו בראש.


גב' פלפלת

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page
The Butterfly Button