חמישי שעבר, יושבת לי על הספה, סוף יום עבודה, הילדים כבר ישנים, אני כבר מנמנמת על הספה כשפתאום...
מתן: מתחיל לבכות...
אני: חושבת שאולי מתוך שינה ולא ישר קופצת עליו.
עוברת דקה.
מתן: אממממממאאאא!!!
אני: קופצת מהספה ורצה לראות מה קרה..
מתן: אמממממאאא!!! אני לא יודע איך נפרדים!!!
אני: מה?? ממי נפרדים? (בטוחה שהוא חולם ומנסה לדובב אותו. בעלי תמיד עושה לי את זה שאני מדברת מתוך שינה וזה מצחיק :-)).
מתן: מהגן!!!
אני: שלולית
מתן: אממממאאא אני לא יודע איך נפרדים מהגן!!
אני: מנסה לאסוף את עצמי ואומרת לו, אבל מתנו, אתה רק לא תהיה איתם בגן, אבל תראה את רוב החברים בביה"ס ותוכל לבקר את שגית ואיריס בגן מתי שרק תרצה!
מתן: אבל איך נפרדים?!!
אני: אהוב שלי, אתה לא נפרד, אתה רק מסיים פרק בסיפור, אתה תמיד יכול לחזור אחורה ולקרוא את הפרק הזה שוב, להזכר ולהנות.
מתן: טוב אמא... (בראש הוא אומר, וואי חפרת לי עכשיו, אמצע הלילה!!)
אני: בוא, תחזור לישון, נמשיך לדבר בבוקר. נותנת נשיקה והולכת.
מתן: אמא, אפשר עוד חיבוק?
אני: שלולית, אוספת את עצמי ונותנת חיבוק חזק!
מתן: לילה טוב אמא..
אני: לילה טוב מתן ויוצאת מהחדר.
אחרי 5 דקות..
מתן: אממממאאאא!!! אני צריף להקיא!
אני: איזה כיף!!!
מה אני רוצה להגיד לכם?
הורים הרבה פעמים פונים אלי כי פתאום הילד מתעורר בלילות, יש לו קשיים להרדם, במהלך היום הוא לא מתנהג כמו עצמו.
יכולות להיות לכך סיבות רבות.
ילדים, הרבה פעמים, לא יודעים לשים את האצבע על מה שמציק להם.
זה מאוד תלוי בשני דברים מרכזיים:
1. אופי.
2. כמה אנחנו מאפשרים לילד להביע את עצמו.
כשהילד פתאום מתעורר בלילות, צריך להבין למה זה קורה. לפעמים זה בגלל טקס שינה אבל הרבה פעמים זה גם בגלל גורמים חיצוניים אחרים, מחשבות ודברים שפתאום מטרידים את מנוחתם- בדיוק כמונו אגב.
בסוף השנה מונחות על הכתפיים של הילדים הרבה משקולות:
1. מה יהיה שנה הבאה?
2. מי יהיו החברים שלי?
3. מה זה אומר להיפרד?
4. זה כדאי?
5. ועוד ועוד...
חשוב להבין את זה ולתת לזה מקום!
במקרה של מתן, הוא עולה לכיתה א'. הוא לא פורק עול ולא מתנהג בצורה שונה. למה? בעיקר כי זה האופי שלו. אבל אני ישר שואלת את עצמי עד כמה נתתי לזה מקום בתוך כל הדברים שקורים עכשיו, בסוף השנה.
זה יושב לו שם וצריך להיות שם כדי להקשיב לניואנסים הקטנים שלו כמו לשל כל הילדים.
באהבה
גב' פלפלת
