"ככה לא מציירים בית!!"

הציור המשותף שלנו- אני דווקא די מרוצה

זה מה שהבן 5 (המתוק להפליא!) שלי אמר לי אתמול כשציירנו ביחד ציור.

הוא ביקש שאני אצייר בית והוא יצייר גדר ומכונית.

אז אני התחלתי לצייר את הבית שלי (אתם לא חייבים להגיב על יכולות הציור שלי, יש סיבה שאני מציירת עם ילדים ולא למבוגרים).

בקיצור, זה הטריף אותו שציירתי בית שונה מריבוע משולש, שני חלונות ודלת. אבל אמרתי לו שלא כל בית נראה ככה ואני רוצה לצייר את הבית שלי. הוא עצר לרגע חשב ואז אמר בקול מתלהב "אוקי, אז אני מתחיל לצייר את המכונית שלי" והתחיל לצייר את המכונית שנמצאת שם ליד הבית בתמונה.

הסביר לי שזאת המכונית שלו והיא מיוחדת כי היא מאוד גבוהה, יש לה רק שני גלגלים ואין לה בגאז'.

עכשיו, למה עשיתי את זה?

כי אני מאמינה שאנחנו לא מפסיקים לשים את הילדים שלנו בתבניות וגם את החיים עצמם- אנחנו מציירים להם בתבניות.

זה, בנוסף לעוד דברים כמובן, עלול למנוע מהם, להיות יצירתיים ולחשוב מחוץ לקופסא.

יכולת חשובה ועוצמתית מאין כמותה.

אז מה הטיפ שלי?

דבר ראשון תציירו יחד עם הילדים שלכם, אל תלמדו אותם לצייר.

כשהילד מצייר, אל תגידו לו "איזה יופי!! מה ציירת?!" למה? כי הילד מצייר לשם התהליך לא לשם התוצאה ולכן, בגיל הרך הוא לא מתכנן מה לצייר אלא פשוט מצייר.

כשאנחנו שואלים אותו "מה ציירת?" אנחנו מאלצים אותו להכניס את היצירה לתוך תבנית שאפשר להסביר אותה. מיותר.

אני הולכת להמשיך את הציור שלנו ולנפץ לו עוד כמה תבניות.

שיהיה שבוע מקסים!