כמה אפשר לשמוע.. זה לא הוגן, זה לא פייר, נתת לו יותר ועוד כאלה?! מכירים?
מללללאאאא!! כמה זמן לוקח עד שזה מעצבן אותנו או יושב לנו טוב טוב על המצפון, ממש מהר...
אז מה עושים? פשוט תעשו שיהיה שווה!
סתתתתתאאאאםםם!!! נראה לכם?!
הרי שום דבר בחיים שלנו הוא לא באמת שווה.
תחשבו על כך לעומק, גם הילדים שלנו, לא באמת רוצים שניתן להם יחס שווה. הם כן רוצים שניתן להם את מה שהם זקוקים לו, הם כן רוצים שנראה כמה הם מיוחדים. הם לא רוצים שנאהב את כולם באופן שווה, הם כן רוצים שנעריך כל אחד בזכות מה ומי שהוא.
איך עושים את זה? קחו טיפ אחד בתוך ים של טיפים שיכולים לעזור.
לוקחת את מס' 2 שלי מבית הספר בדרך הוא מספר לי שהנעליים כבר ממש לוחצות לו כשהוא רץ והוא מרגיש שהוא צריך נעליים חדשות. אני בשיא הגאווה בעצמי (כי זה קרה לי בטעות, (ששש אל תספרו לו) הזמנתי מידה גדולה יותר מארה"ב:-)) מספרת לו, ששמתי לב ושמחכות לו נעליים חדשות בבית. הילד היה בעננים.
אבל אז..... מס' 1 שלי הגיעה הבייתה. מס' 2 הראה לה את הנעליים והיא ניסתה (באמת!) לפרגן לו, אבל ראיתי שמתבאסת שלה אין נעליים חדשות.
יום אחרי היא באה אלי ואמרה שהנעליים שלה כבר הרוסות והיא חושבת שהיא צריכה נעליים חדשות. עניתי לה שאני שמחה שהיא אומרת לי ושנחכה עוד קצת ונקנה לה נעליים שתצטרך.
למה אני מספרת לכם?! העניין הזה לא קרה סתם! היא בכיף יכלה להתעצבן ולהגיד "זה לא פייר! גם אני צריכה נעליים חדשות! למה קנית רק לו!!"
אבל אנחנו עובדים איתם, יום יום על היחסים ביניהם ואחד הדברים המרכזיים שאנחנו עובדים עליו זה פחות עניין השיוויון ויותר עניין הצרכים. פחות דרישה יותר שיח, פחות כעס יותר הקשבה. לכן, היא ידעה להגיד לי יום אחרי שהיא חושבת שהיא צריכה ולא השוותה אליו (על פניו) וגם ידעה לקבל את התשובה שלי באהבה.
תקשורת, הקשבה ואחאות, כל האלמנטים האלה, כל כך חשובים למערכות יחסים וכל כך אפשרי כדאי ונכון לטפח אותם אצלנו בבית.
אז מה עושים?
פעם הבאה שאחד הילדים אומר זה לא פייר/ לא הוגן וכו'.. אל תתעצבנו, תסתכלו לו בעיניים ותאמרו- תסביר לי מה אתה רוצה? אתה חושב שאתה צריך נעליים חדשות? תדברו עליו ספציפית ולא על מה שקורה עם אחיו.
אוטומטית השיח יהיה יותר נעים, אפילו יש סיכוי שהוא יבין שהוא לא באמת רוצה/ צריך את מה שאחיו קיבל, ילמד להסתכל על הצרכים של עצמו ולבטא אותם.
מה הכי חשוב! השיח הזה יהיה נעים ויגרום לכם ולצד השני לשתף פעולה ולחשוב על הדברים במקום להתגונן או לכעוס.
הבנתם?
באהבה,
גב' פלפלת
