"הליצן", "הבעייתי באוכל", "ילדה טובה"- תפקידים.

"הילד הזה, הכי אחראי שיש!"

"הקטן הזה?! מסובב אותנו על אצבע אחת! ממש מנהל!"

"תפסיק להיות כזה מעופף כל הזמן!"

"אתה כל הזמן מציק לאחים שלך, אולי די?!"

"אתה פשוט לא יודע להעסיק את עצמך, תראה את אח שלך!"

"אתה פשוט מצטיין, זה מדהים איך אתה לא מנסה ומצליח תמיד!"

"הוא, יש לו ים של סבלנות..."

"הוא אף פעם לא מקשיב הילד הזה..."

מוכר?

אלה משפטים שאנחנו ההורים אומרים ביום יום.

למה?

כי אנחנו מהר מאוד צריכים לשים את הילדים שלנו או בכלל אנשים, בתבניות כדי שהיה לנו סדר בראש.

מה שאנחנו לרוב שוכחים זה שכשאנחנו שמים אותם בתוך 'התבנית' הזאת, מאוד קשה להם לא לקבל את הצורה שלה- לעמוד בציפיות.

או במילים אחרות, שכולנו מכירים.. אנחנו עושים לילד סוג של שיימינג.

"הליצן" של הבית...חחחח ;)

• אם ילד יודע שהוא הכי אחראי שיש- האם הוא יתן לעצמו לפשל לפעמים? איך הוא ירגיש כשהוא פתאום לא יעמוד בציפיות שלכם ממנו ויותר מזה, בציפיות שלו מעצמו?

• ילד המסובב את כולם על אצבע אחת והוא בעצם המלך של הבית. האם הוא ינסה לסובב את כולם על כל היד? האם הוא מתישהו ירפה ויתן לאחרים 'לנהל' את העניינים?

• ילד שיודע שהוא 'מעופף' כל הזמן ולא קשוב. איך הוא ילמד להקשיב? יותר מזה!! איך הוא ידע שהוא מסוגל להקשיב ולא להיות 'מעופף'?

• ילד שמבין שהוא לא יודע להעסיק את עצמו. האם יש לו סיבה לא לבקש מההורים שלו שישחקו איתו כל הזמן? האם הוא בכלל יודע על עצמו שהוא מסוגל לעשות דברים בעצמו?

• ילד שיודע שיש לו "ים של סבלנות" האם מותר לו להיות חסר סבלנות לפעמים? כמה זה יאכזב את ההורים שלו? את עצמו?

• ילד ש"אף פעם לא מקשיב" האם הוא ינסה להקשיב לפעמים? ינסה להוכיח אחרת? למה לו בעצם?

אתם מבינים לאן אני חותרת??

אם ילד או אדם בוגר יודע על עצמו משהו (והוא יודע זאת כי זה מה שהסביבה אומרת לו)- מה שנקרא בעצם, דימוי העצמי, אז זה חלק מאוד חשוב מאיך שהוא תופס את עצמו, מה שאומר שכך הוא צריך להתנהל.

רק אולי כשיתבגר וילמד להסתכל על עצמו, יוכל להחליט לשנות את מה שהוא חושב על עצמו ובעקבות כך, גם את איך שהסביבה חושבת עליו. כי הסביבה היא המראה שלי אבל גם אני המראה של הסביבה.

טיפ קטן- גדול:

אם אתם מרגישים שיש לכם תפיסה על אחד מהילדים שלכם, תנסו לנטרל את זה ופשוט לתת לו להיות עצמו. מה זה אומר?

אם הילד נתפס בעיניכם כאחת מהדוגמאות הנ"ל, שנו את הגישה אליו! את הילד ה"מעופף" תחזקו על כל דבר שהוא היה בו קשוב גם כשלא ניסה ומצד שני תפסיקו להגיד לו שהוא מעופף! תחזקו את המקומות החזקים והמאתגרים של ילדיכם כי רק כך הוא יראה את עצמו כאחד שיכול, כאחד שמסוגל ויותר מזה, הוא ילמד לראות את עצמו- מודעות זה שם המשחק!

טיפ אחד אפילו יותר חשוב!

שימו לב שכשאתם מחזקים את ילדיכם/ משנים לו את הדימוי העצמי גם האחים ישימו לב וגם הם יתחילו לפעול מולו/ איתו באותו הדרך- דבר שיכול לשפר פלאים את מערכת היחסים ביניהם.