הייתי בג'ימבורי..... אפשר להבין מהפרצוץ שלי איך הרגשתי???!!!
ככה מתחיל הסיפור שלי....
הלכתי לג'ימבורי כי הוזמנו לחגיגת יום הולדת. כמובן שהילדים נהנו ביום הולדת אבל כמובן שאני הייתי עסוקה בהתבוננות וואלה, היה לי קשה!
מה ראיתי? או אולי נתחיל במה שמעתי?
שמעתי ילדים בוכים!
שמעתי בכל כמה שניות ילד אחר דופק צרחה שהקפיצה אותי ממקומי (ולא ישבתי).
שמעתי מלללללללללללאאאאאאא רעש כי תמיד האקוסטיקה במקומות האלה היא פשוט נוראית.
שמעתי מלא דברים ולא ממש הצלחתי להתרכז בשום שיחה שניסיתי לנהל.
מה ראיתי??
ראיתי ילדים אבודים שמנסים לווסת את עצמם בתוך כל הבלאגן.
ראיתי אמהות שהולכות לג'ימבורי כדי להנות אבל בפועל לא נהנות ונשארות שם בגלל החברות ומכוח האינרציה.
ראיתי ילדים רצים ממקום למקום לא מצליחים להחליט על מה להסתכל קודם.
ראיתי ילדים צועקים כי רק ככה הם יכולים למשוך את תשומת ליבה של אימם.
ראיתי מלא אורות מרצדים.
ראיתי אמהות כועסות על ילדים שאינן מכירות כי הם לקחו את המשחק של בנם.
ראיתי בית משוגעים!
ג'ימבורי (כמו רוב הג'ימבורים בארץ, היום יש כבר יותר מודעות והחדשים הם ידידותיים יותר) הם פשוט נוראיים!!!!
הם לא באמת מפתחים,
הם לא מקדמים,
הם לא נותנים באמת מקום לאינטראקציה חברתית,
הם לא באמת מייצרים זמן איכות עם ההורים/אחים,
הם מעצימים את הקושי בוויסות החושי שגם ככה קיים אצל רוב ילדינו בעולם המטורף הזה,
הם מגבירים את הפרעת הקשב שנמצאת אצל כולנו, הם משגעים את הילדים שלנו ואותנו!!!!
על אותה המשבצת בדיוק נמצא הקניון!
קניון הוא לא מקום בילוי משפחתי עבור ילדים!!! תבינו את זה!!
כל האינטראקציה במוקומות האלה רק מגבירה את החושים שלנו, מכניסה אותנו ואת ילדינו לאי נוחות ופוגעת ישירות בהתפתחות של ילדינו ובקשר הבין אישי בינינו לבינם.
אתם לא צוות הוואי ובידור של ילדיכים, אתם כן צריכים לרצות לשחק איתם, אתם כן צריכים להיות במצב בו אתם קשובים ומקשיבים למה שהם מנסים להגיד. בשקט ברוגע וגם עם המון השתוללויות, צחוק ופורקן אבל תעשו לי טובה!
אם אתם חושבים שג'ימבורי הוא מקום בילוי לילדים שלכם, אתם טועים ובגדול!
מוגש כשירות לציבור,
גב' פלפלת
