הרבה מעלים בפני את שאלת השאלות- "איך שורדים את חופשת הקיץ עם הקטנטנים".
אז למה קשה לנו ההורים ואיך שינוי נקודת הפתיחה יכול לשנות את התמונה?
אנחנו חושבים שאנחנו לא יודעים מה לעשות עם הילדים- כשהתשובה היא, וואלה, לא "צריך" לעשות יותר מלהיות נוכחים כשניתן. לחשוב על עוגן אחד/שניים באותו השבוע.
אנחנו מלאי מצפון על כך שאנחנו "צריכים" לעשות עוד דברים חוץ מלהיות עם הילדים. כלומר לא יכולים להיות איתם בחופש אמיתי, זה מאתגר.
גבולות מתערערים- לא להלחץ. גם אתם פעם הייתם ילדים בחופש וזה היה נעים שהגבולות קצת התגמשו.
להיות כל יום כל היום עם הילדים יכול לחרפן- נכון! - אבל אנחנו גם יכולים לגלות עולם שלם שאין סיכוי שהיינו רואים בשעתיים ביום שאנחנו מבלים עם הילד, תרשו לעצמכם להעריך את הרגעים הכל כך חשובים האלה.
זה דורש מאיתנו איפוק, סבלנות, הכלה, סלחנות וכו'- כן, אימון ליום יום לעצמכם ומודלינג עבורם.
תחושה של משהו שנפל עלי ואני לא מסוגל או רוצה להתמודד איתו. הפוך! זה אולי מאתגר, אולי קשה לפעמים, אבל זאת אחת המתנות הגדולות שתקבלו, זמן שלא יחזור עם היקרים לכם וזמן שלהם בחופש.
למה עלול להיות קשה להם?
לא קשה להם! סתם.....
כי הם לא יודעים מה עושים כל יום- הם לא מבינים שאתם עושים שמיניות באויר כדי לתכנן את היום המושלם, כל יום.
אתם איתם כל היום!! לא אמרו חופש גדול?? מי צריך את אמא ואבא על הראש שלנו כל היום.
יהיו ימים בהם אמא ואבא עצבנים בלי סיבה נראית לעין והם צריכים להכיל גם את זה.
איזה כיף זה חופש!!! אבל מה זה אומר?? לוקח זמן להתרגל לחופש.
בקיצור בגלל שיש להם מלללללללאאאא סימני שאלה ואנחנו כבר יודעים שהרבה סימני שאלה יוצרים חוסר ביטחון, חוסר שליטה ועוד אז קשה.
מה עושים?
מחליטים שנהנים מהחופש- מבינים שכל זמן שיש לנו עם הילדים הוא זמן קדוש והרבה יותר חשוב מכל דבר שנצטרך לעשות בעבודה, לצורך העניין. תהנו מכל רגע כי הוא לא יחזור על עצמו, זאת עובדה.
מבינים שהחופש זה זמן מעולה וחשוב לגיבוש ביניהם ושלכם כמשפחה. איך? בחופש הם חווים המון חוויות משותפות ביחד, הם ביחד באופן אינטנסיבי. נכון שזה מפחיד, אבל אני מזכירה, אנחנו רואים את החיובי! גם כשהם רבים הם לומדים, הם מתאמנים על מיומנויות. תנו להם להשתולל ולעשות שטויות כי "הכל אני יכול בחופש הגדול" ואלה חוויות שנצרבות עמוק בלב.
ברמה הפרקטית- אפשר לתלות לוח שנה ולצבוע אותו בצבעים, מדבקות או כל דבר שיעזור לילד להבין מה הולך להיות בכל יום- ילדים גדולים יותר אפשר לשתף בבניית הלו"ז וגם לתת להם אחריות בבית כמובן.
אם טסים- כדאי להכין את הילד הצעיר (עד גיל 3+-) רק יומיים- שלושה לפני. למה? כי טיסה זה דבר שהוא מלא בסימני שאלה ועלול מאוד להטריד את הילד. כך שבמקום שנמצא ילד שמתלהב מהטיסה נמצא ילד שלא מוצא את עצמו. את הבוגרים יותר אפשר לשתף בתוכניות הטיול, לשלוח אותם לבדוק מה היו רוצים לעשות, באריזה, תמונות של המקום וכמה שיותר ידע שיקל עליהם.
מותר גם להיות ספונטני, מותר גם לבטל תוכניות. לא רק מותר, כדאי! אימון מאוד מאוד חשוב לחיים האמיתיים. לרוב תראו שדווקא הדברים שפחות תכננתם, הפכו להיות החוויות הטובות ביותר.
שימו לב שישנם ימים שבהם אתם עושים דברים עם הילדים ואתם לא נהנים מהם- אבל הם כן. זה בסדר, זה חלק מלהיות הורים- תנסו להנות מלצפות בהם נהנים. מאידך יהיו ימים שתחשבו שהם מאוד יהנו ואלה יהיו הימים הנוראיים ביותר, גם זה בסדר, אל תכעסו עליהם שלא נהנו מהתוכנית המטורפת שרקמתם- זה לא נגדכם, זה בעדם :-).
שלבו אותם גם בדברים שאתם אוהבים לעשות- הם מאוד יהנו לעשות משהו שאתם נהנים ממנו. גם אם זה לא פעילות "לילדים", הביחד, החוויה, המשמעות, השייכות, זה מה שחשוב- לסדר, לקנות, לבנות, לצבוע, לעשות תוכניות וכו'.
תעשו פעילויות עם חברים אבל אל תפחדו גם להיות איתם לבד- ככה תהיו באמת פנויים לילדים ולא לשיחות עם ההורים שלהם, החברים שלכם, שגם דורשים את תשומת ליבכם- איזון זה שם המשחק.
לא חייבת להיות כל יום פעילות! let me rephrase it, לא צריכה להיות פעילות כל יום- אם משתעממים מגיעים למקומות נפלאים.
הנה דוגמה לסדר יום לילדים מגיל שנה וחצי ומעלה (כל גיל ומה שמתאים לו)
בוקר- עושים יצירה- צבעי ידיים, קצף גילוח, הדבקות, ציור משותף, צבעי גואש ועוד.
ארוחת בוקר- אפשר להכין ביחד וזאת כבר פעילות.
ארוחת הבוקר והיצירה גם יכולים להיות הפוכים כלומר קודם ארוחת בוקר ולאחר מכן יצירה. שימו לב שגם בגן הם אוכלים אחרי שפעלו.
יוצאים החוצה- גינת משחקים, לעשות קניות, לשחק במים, בריכה, ים וכו'.
אוכלים צהריים וישנים או נחים במזגן.
אחהצ- מתחילים במשחק- פאזל, בצק, חימר, משחק קופסה, סתם השתוללות, מחבואים וכו'.
ערב- מכינים ארוחת ערב, מקלחת ולישון.
אפשר לעשות שבועות נושא:
שבוע כלי רכב (כל יום נוסעים בכלי רכב אחר- רכבת, אופניים, אוטו, סירה)
שבוע צבעים- כל יום בצבע אחר- בגדים האוכל, המשחקים, היצירות.
שבוע מים- כל יום משחקים במשהו אחד עם מים/ ניסויים במים ועוד.
עם מתבגרים שמסתגרים- על תוותרו עליהם. במקום לשאול "אתה רוצה לבוא איתי ל..."כשהתשובה היא ברורה- "לא". תגידו, "אני רוצה קצת לבלות איתך, אתה בא איתי לסופר, לצעידה, לחדר כושר, לחנות..." הם לרוב לא יבקשו מכם את "הזמן" שלכם. אבל כן ישמח מאוד, לדעת שאתם רוצים לבלות איתם. אל תתבלבלו "מהקוצים" שהם שולפים, "הבטן" היא רכה.
מכל מה שאמרתי הכי חשוב שתהנו מזה ותזכרו שהחיים עוברים מהר וגם החופש הגדול, אם נהנים ממנו וזוכרים גם להיות קצת ילדים אז זכיתם!
באהבה,
גב' פלפלת
