איך יכול להיות שאני כועסת כל אחר הצהריים? שאני לא נהנת עם הילדים שלי?
!!הרי אני גב' פלפלת
ליה- לא מפסיקה לצעוק ולדרוש את התשומת לב שלי, למרות שיוצאת כל יום מבית ספר בשעה 12:45
ומבלה איתי. חוצפה!!!
מתן- לא ממש משחק לבד, כל הזמן מחפש איך להעביר את הזמן ולא מצליח- על הדרך גם מכפכף את גור. ממש מעצבן!!
גור- מאוד חיוני ושמח בגן אבל מהרגע שהוא מגיע הבייתה- לא מפסיק לבכות ולרצות לאכול שטויות. מה הקטע?!
פתאום אני מבינה שכל הבלאגן שקורה עם הילדים שלי בחודשיים האחרונים הם בכלל בגללי!
אני, זאת שתמיד אומרת להורים שהילדים הם המראה שלהם מוצאת את עצמי בתוך פלונטר ולא מבינה
את זה בכלל.
ואז...
אתמול בלילה לא ישנתי, המחשבות לא הפסיקו לרוץ בראשי, חשבתי וחשבתי, ניסיתי להבין מה קרה לי בחודש וחצי האחרונים? איך אני יוצאת מהמצב שבו אני נמצאת, מהעצב, מהכעס, מהרצון להיות לבד לפעמים איך אני חוזרת להיות אני, פשוט אני. האני השמח, האני המכיל, האני האוהב, אני...
אז לפני כמעט חודשיים איבדתי את אבא שלי, אבא שהייתי מוכנה לעשות הכל בשביל שרק יהיה מאושר, שרק יהיה שמח בחלקו ולא יהיה מוטרד. אבא שתמיד דאג לי, שהיה מוכן להוריד את הירח בשבילי אם הייתי צריכה. אבא שלפעמים גם היה מעצבן, לפעמים גם היה מכעיס אבל אבא שלי.
את אבא שלי איבדתי כשהייתי איתו לבד ולא הצלחתי להציל אותו.
אז אתמול בלילה הבנתי שאני צריכה להרים את עצמי, כי זה לא יקרה מעצמו ואני צריכה להחזיר את החיים לבית שלי, כי הילדים שלי צריכים אותי, נוכחת, שם בשבילם, על אמת, לא רק הגוף שלי.
היום- יישמתי, הייתי איתם, שמתי את הטלפון בצד, הקשבתי להם, הסתכלתי להם בעיניים, אמרתי להם הרבה כן, צחקתי איתם, נהנתי איתם- הייתי אני!! ואתם יודעים מה? זה היה אחד הימים המאושרים בחיי בחודשים האחרונים ואין לי ספק שגם שלהם.
אז למה אני מספרת לכם את כל זה? אני לא נוטה ככה לשפוך את הלב ולשתף, אחרי הכל אני פולניה!
אבל,
אני רוצה שתבינו, הורים יקרים, השינוי בא מכם ולא מהילדים- בטח ובטח שלא בגיל הרך. אם אתם תדעו ללמוד מהטעויות שלכם ולצמוח מהקשיים שלכם אתם לא רק תרוויחו את הילדים שלכם אתם גם תלמדו אותם שיעור מאוד חשוב לחיים- החיים! החיים חשובים וצריך להנות מכל רגע, לעבור מכשולים ולהתבגר ביחד בתוך מערכת היחסים.
זה לא קל התהליך שאני עברתי ועוברת עם עצמי, אבל אני לומדת מחדש שכהורים יש לנו עוצמות הרבה יותר חזקות ממה שאנחנו חושביםDFS.
אשמח שתשתפו כדי שעוד הורים יבינו שאין כזה דבר הורה מושלם, יש הורה מודע. מותר לטעות וצריך לטעות. החוכמה היא ללמוד ולהתרומם.
אוהבת,
גב' פלפלת
