אנחנו יולדות, מקבלות תינוק ותאמינו או לא הוא שלנו!!
אנחנו הורים!
כן כן, אמא ואבא, אנחנו אחראים עליו.
אמא'לה! כמה שאלות, כמה חששות, הכל מאוד חדש.
את רוצה להניק, אבל למה זה כל כך כואב?
לא נוח, איך יודעים כמה הוא צריך לינוק??
זה נראה כל כך פשוט ונחמד שהאמהות בבית הקפה עושות את זה, בו זמנית שותות קפה ומעדכנות תמונות בפייסבוק.
אז זהו, הנקה זה הכי טבעי שיש ובשבטים באפריקה אפשר ללדת ולהיות מוקפים באנשים שיעזרו לנו בזמן משכב לידה. אצלנו, בחברה המערבית זה טבעי, אך קצת יותר מאתגר ופחות נוח בהתחלה (בלשון המעטה).
הנקה= הענקה.
נהוג לחשוב שהנקה נותנת לתינוק שלנו את הכי טוב שיש.
זה נכון בגדול. אבל מה קורה כשהאמא לא מסתדרת עם ההנקה? כשקשה לה לקום כל הלילה?
שזה הופך אותה לזומבי וחסרת סבלנות לתינוק במשך היום לילדים האחרים שבבית וצריכים אותה? שהיא לא מצליחה להתחבר להנקה/ לתינוק?
מה עושים?
קודם כל מבינים שזה בסדר לעבור לתחליף ב-100% או לשלב עם ההנקה ולא מרגישים עם זה רע, תהי קשובה לעצמך ולתינוק שלך.
העובדה שלא מניקים או משלבים תמ"ל לא הופך אותך לאמא פחות טובה, ההפך הוא הנכון!
זה הופך אותך לאמא שמקשיבה לעצמה ויודעת מה טוב לה ובכך גם ולתינוק שלה.
הנקה= אנקה.
לא כל כך מדברים על זה, אבל, הנקה בהתחלה זה כואב ולוקח זמן לפטמה להתרגל,
לוקח זמן למערכת לדעת כמה חלב לייצר ולכן, הרבה פעמים יש גודש.
לוקח זמן לתינוק לפעמים להבין כיצד לינוק בצורה נכונה ולכן לפעמים הוא יונק הרבה זמן,
לוקח זמן להבין מה התנוחה/ות המתאימות לתינוק ולאם, לוקח זמן להתרגל לעובדה שיש 'משהו' (במקרה הזה מדובר בתינוק :-)) שתלוי בך ב-100%. בקיצור, לוקח זמן !
אז מה אני אומרת?
1. אם את רוצה להניק/ או לא, צריך סבלנות והקשבה. לעצמך ולתינוק.
2. להבין שהנקה 'בריאה' משמעותה שהתינוק מקבל את המזון והצורך הפיזיולוגי שהוא זקוק לו אבל, גם האם רגועה ושלמה עם עצמה.
3. כשתינוק יונק נכון אז הוא יכול להיות רגוע, פנוי למשחק, פנוי לשינה רגועה ועוד.
4. אחרי שעוברים את השלב הלא פשוט של ההתחלה, אז ניתן ליהנות מההנקה וזה כבר לא כואב ואפילו אפשר לעשות סדר כך שנוכל לתכנן את היום בהתאם.
5. אם לא מתחברים להנקה זה ממש בסדר, לא משנה מה החברה אומרת, העיקר שתרגישי טוב עם עצמך כי רק כך תוכלי להעניק לתינוקך את המירב.
6. אם החלטת שאת כן רוצה לתת תמ"ל הנה טיפ חשוב, מטל בן אריה (הקלינאית תקשורת של בית פלפלת)- כשאת מגישה את הפטמה של הבקבוק לתינוק, הניחי אותה על השפה התחתונה ותני לו לעשות את העבודה ( המטרה היא שהוא ירגיש,יבין ויהיה מוכן לחווית האכילה, כך יביע נכונות וגם יהיה פעיל בזמן יניקה מהבקבוק).
6. רוצה ועדיין קשה- קחי עזרה מקצועית, לרוב מפגש אחד של הכוונה מדוייקת עושה את כל השינוי.
באהבה, גב' פלפלת
コメント