8 ימים בסין, עם 4 ילדים לבד! שאלתם אותי בהודעות איך היה.. אז קבלו.

  • בתמונה רגע אחד מתוך הרבה רגעים של אושר.

  • לא בתמונה- מס' 1 פתחה את הראש (בקטנה אבל פתחה), מס' 4 קיבל כוויה ממנורת חימום של צבי מים 😣 ומס' 3 העלה חום בטיסה חזרה הבייתה 🤣🤣🤣. מזל שמס' 2 ויתר לי הפעם.

ועכשיו ליומן מסע: אז לפני שאספר לכם הכל, אתחיל ב... לא.. לא.. לא ממש מומלץ לטוס לבד עם 4 ילדים. אלא אם אתם רוצים לכתוב על זה פוסט למשל 😅.

30.12- הגענו לשנחאי לאח מס' 1, אחרי טיסת יום שעברה בסה"כ ממש בסדר (ילדה אחת שתמיד מקיאה בנחיתות וכל הטיסה מכינה את עצמה לזה, ילד שתיים שזורם על לצפות במסכים כל הטיסה, ילד שלוש ששיחק וגם נמנם לא מעט וילד ארבע שטייל לו במטוס, ניקה דברים מהרצפה, נמנם לו בין לבין ואמא אחת שספרה את הדקות). 31.12- אנחנו כבר בנינגבו אצל אח מס' 2. כל הילדים נהנים ביחד, משתוללים, אני מבלה זמן איכות עם האחים והגיסות שלי. תענוג!!! בדיוק בשביל זה טסתי.

בערב, באים להרים כוסית לשנה החדשה- פעם ראשונה מזה משהו כמו 15 שנה שאני חוגגת איתם שנה חדשה ויום הולדת. הכוסיות כבר מוכנות ו... הילדים מתרגשים יורדים בריצה למטה (24:00 בלילה!!! ג'טלג) ומעירים את מס' 4!!! 😵. חיבוקים לילדים, שולחים אותם לדרכם ומרימים כוסית ב-24:10 כשמס' 4 נרגע וחזר לישון. 1.1- קמה לבוקר יום הולדת עם האחים שלי והילדים. שמחה ומאושרת אבל גם מרגישה חוסר.. פעם ראשונה מזה 16 שנה שאני לא חוגגת עם בעלי האהוב.. אז מלא לי אבל גם חסר. נוסעים לחפש שלג בהרים. מגיעים וקפוא! (ברור!!) אז אני מקבלת החלטה להשאר עם מס' 4 באוטו. הילדים המגודלים והקטנים משחקים בשלג ואני והוא מבלים באוטו. הוא אכל, פירק את האוטו אבל סהכ היה מאושר. בערב חוזרים הבייתה וכולם מכינים לי הפתעה ושרים לי שירים עם עוגות.. כמה מרגש!!! אוהבת אותם! 2.1- מבלים בבית.. בסהכ, הכל עובר בשלום. הילדים רצים ונהנים מהביחד ואני נהנת מהביחד! לא מובן מאליו בכלל. 3.1- מחליטים ללכת לארוחת בוקר ואז למוזיאון מדע לילדים. הכל מעולה.. אוכלים ונהנים ואז!!!

מס'1 שלי קופצת על ספסל שבנוי מסביב לעץ.. לא שמה לב, העץ נמוך ופוגע בראש ועושה פצע...איך נגיד את זה? פתח יפה כזה..

אני מסתכלת חוששת שנשאר חתיכה של עץ ולא בטוחה אם צריך להדביק את זה🙄. מחזלשים את עניין המוזיאון ובמקום זה הולכים למיון (אין שם קופת חולים). בינתיים מס' 1 צורחת את הנשמה שלה שהיא הולכת למות. היא גם ככה חוששת מרופאים ועוד שמדברים בשפה שהיא לא מבינה, מדינה זרה, אבא לא איתנו, האמת גם אני חששתי, גם אני לא הרגשתי בטוחה. הרופא אומר שאין כלום ויומיים אחרי זה הפנים שלה מתחילות להתנפח. מתייעצת עם חברה מהממת שהיא גם זיהומולגית ומחליטות לחטא טוב ולשים משחה אנטיביוטית ולבדוק שמגיעים לארץ. 4.1 בבוקר מס' 4 נוגע בכלי של הצבי מים ובוכה, נרגע מהר אז מבינה שנבהל. הולכים לבלות ביחד עם האחיינים ,עושות קצת שופינג (זה תמיד מרגיע ועוזר להפיג את המתח 🤣). 5.1 הולכים למוזיאון המדע, יום של אחים ובני דודים..ומקנחים במסעדת טפינייקי- מסעדה שמבשלים בשולחן, חוויה שהילדים אוהבים. מסיימים את היום ללא פציעות. 6.1 קמים ומתחילים להתארגן לחזרה לארץ. באותו הזמן רואה שלמס' 4 יש כוויה יפה מאוד בזרוע. עושה אחד ועוד אחד ומבינה ממה זה קרה ומתבאסת ממש. נוסעים חזרה לשנחאי וישנים שם את הלילה. 7.1- קמים ונוסעים לטייל יחד עם אח מס'1 ומשפחתו. עושים יום של כיף שבמהלכו מס' 3 מתחיל להתלונן על כאב ראש ובטן😒. אני, מתחילה להבין שזאת הולכת להיות חזרה מאתגרת לארץ. 8.1- 2:00 בלילה עולים לטיסה לארץ עם מס' 1 פצועה וחוששת מלהקיא בסוף הטיסה, מס' 3 שמעלה חום, מס' 4 עייף מאוד ומס' 2 חמסה חמסה חמסה נשאר שלם! מגיעים לארץ לאבוש! איזה כיף.. אפשר להרגע.

בקיצור..🤣🤣 הגענו לארץ והלכנו עם 3 ילדים לקופת חולים חחחחח. איך שרדתי? בתיק- אוכל, תרופות (יש מקצה שיפורים), והרבה סבלנות. עם מס' 1 הייתי כנה, הסברתי לה מה צריך לבדוק ואפילו שיתפתי שגם אותי זה מלחיץ אבל אנחנו ביחד ויהיה בסדר- לא הרגיע אותה באותו הרגע אבל היה הדבר הנכון לעשות. מס' 4 בעיקר כעסתי על עצמי! מס' 3 קיבל נורופן, ישן ושרד.. מזל חחחח מס' 2 היה מלך ועזר לי ולנו כל הזמן ואמרתי לו תודה ושהוא ממש עוזר.

מתי הפעם הבאה?! עוד 15 שנה ככה! חחחחח

סופ"ש מקסים ונעים!

גב' פלפלת


3 צפיות
bp_f-01.png

צור קשר

רחוב החמנית 15 אבן יהודה

מרכז מטפלים לכל המשפחה

כל הזכויות שמורות להדר בן מאיר

  • whatsapp
  • התקשרו
  • Facebook - MissPilpellet
  • YouTube - MissPilpellet
  • הבלוג של גב׳ פלפלת