כשאנחנו רואים הודעה על סגר, אנחנו מרגישים:
לחץ- וואו כמה דברים צריך לסגור, להתארגן עליהם.
חוסר אונים- אין לנו שליטה במצב.
חוסר בטחון- אנחנו לא יועים מספיק פרטים.
עצב- אוף! עוד הפעם!
רחמים עצמיים- אבל אני לא אצליח להתמודד עם זה שוב.
רחמים על הילדים שלנו- איך הם ישרדו את זה שוב?!
כעס- על עצמינו, על המערכת.
חוסר שקט- נובע מהחוסר בטחון.
ועוד...
את כל זה, הילדים שלנו חווים, כל גיל והרזולוציה שלו, אבל הם חווים, זה בטוח!
אז מה עושים, איך נעזור להם ולנו לצמוח?
נשארים רגע בתחושות האלה, אם קיימות- זה ממש חשוב בשבילנו וחשוב שהילדים שלנו ידעו שזה ממש בסדר לשהות בבאסה ולשחרר את זה.
משחררים- מבינים שאנחנו לא צריכים לחפש שליטה איפה שהיא לא קיימת.
לוקחים שליטה-(סתרתי את עצמי? לא!) אוספים את עצמינו ומבינים שבתוך הבלאגן הזה, יש כמה דברים שאנחנו יכולים לשלוט עליהם (סדר יום, ארוחות וכו'- תלוי הגילאים בבית) מוצאים אותם וזה יגרום לנו לטיפה רוגע- חשוב שגם שם נשתף את הילדים, ירגישו חלק מהמשימה המשפחתית ויוכלו להתגייס.
משדרים לילדים שזה המצב ואנחנו ננצח- אולי אפילו עושים איזו "מסיבה" כדי לשחרר את זה.
משדרים לילדים שאנחנו לא מתבאסים על להיות איתם בבית! פשוט קשה לנו, כמו שקשה להם, עם החוסר שגרה הזאת- חשוב שהם ידעו את זה וחשוב שגם אתם תבינו את זה.
משתפים את הילדים ברגשות שלנו- כל גיל והרזולוציה שלו- אבל חשוב שהילדים שלנו לא יהיו בתחושה שהם צריכים להרים אותנו, להפך, הם צריכים אותנו בטוחים, ככל שניתן.
סומכים על עצמיכם! אתם מסוגלים והילדים שלכם, הם לא צריכים הרבה יותר מזה, שתהיו נוכחים ברגעים, שתהיו קשובים.
נתינה/ עזרה- ככל שתשתמשו בעזרה (גם מהילדים) ותתנו מצב שנינ, כך אתם תרגישו שהנפש שלכם משתחררת מהתעסקות בקושי האישי ותהיו מאושרים יותר- בדוק ע"י מחקרים!
אופטימיות- אל תתנו לה לחמוק! תסתכלו על הילדים שלכם, שיצרתם ותדעו שהכל בסדר וזה עוד חוויה שאפילו יכולה להיות מחזקת, מעצימה ומלמדת.
תדברו, תחלקו, תשתפו- את החיובי!! אנחנו נוטים לפרוק את הקושי, אני רוצה שתראו את מה שחיובי ולא ממקום של "וואו מדהים שיש לנו זמן משפחתי" אלא פשוט לחפש עם פנס את החלקים הנעימים. זה יכולה להיות גם דקה ביום, אם תבחרו לראות אותה היא תגדל, בטוח!
תהיו בעשייה- בשביל עצמכם, בשביל הילדים שלכם- זה ימלא לכם מצברים.
יאללה, אנחנו בישורת האחרונה, אמן!
גב' פלפלת
Kommentare