יום כיפור=התמודדות חברתית?!

אז ביום כיפור, יצא לי לפגוש הרבה חברות אמהות, שכמוני וכמוכם רצו אחרי הילדים ביום כיפור (או יום הילדים ;) ).

אבל זה לא הסיפור, אתם כבר מכירים אותי.

כמעט כל אחת מאיתנו הסתובבה עם איזו מועקה על התמודדות חברתית שהייתה לאחד הילדים שלה. אז הבנתי, שיום כיפור, מזמן איתו הרבה התמודדויות לילדים.

אילו התמודדויות? 1. עם מי אני ארכב באופניים? 2. חברה שנשארה לבד בבית כי לא קבעה עם קבוצה לרכב איתם. 3. חברה שלא רצתה 'להכניס' חברה אחרת לקבוצת הרכיבה. 4. ילדה שלא יודעת לרכב. 5. קבוצה שהולכת ל'מסיבת פיג'מות' אצל ילד וילד שפוגש אותם ולא הוזמן. 6. ילדה שקבעה עם חברה, הכל תוכנן, ואז אחת מהן החליטה להצטרף לחברה אחרת והשאירה אותה לבד.

ילדים בוכים, ילדים מאוכזבים, ילדים עצובים, ילדים כועסים.

מה זה עושה לנו ההורים? ★ בעיקר מכעיס אותנו. ★ בעיקר מחזיר את חלקנו לתקופה שבה אנחנו היינו ילדים, עם ה'חכמה' (אולי) של היום. ★ בעיקר גורם לנו לרצות ל##₪@* את הילד שפגע לנו באוצר. ★ בעיקר גורם לנו לחשוב האם משהו לא בסדר עם הילד שלנו? ★ בעיקר גורם לנו לחשוב מה אנחנו עשינו לא נכון. ועוד ועוד....

מה אנחנו צריכים לעשות? ★ לחבק הרבה!! ילד שחווה קושי, בעיקר צריך חיבוק לביטחון! ★ להקשיב. ★ לא לשפוט, אף צד. ★ ללמד אמפתיה- תמיד לנסות לראות גם את הצד השני. ★ ללמד לסלוח- חשוב!!! אין למה לנטור טינה- בעיקר ביום כיפור :-). ★ להחדיר בהם בטחון- בזכות עצמם לא על ידי הקטנת הילד האחר. ★ כשהם עוברים את זה, לחזק אותם ולתת כלים להתמודדות בפעם הבאה. ★ ללמד אותם שאגו לא מקדם מערכות יחסים. ★ ושוב, לחבק לחבק לחבק! כי כשמישהו במצוקה, הוא צריך חיבוק, יותר מהכל!

בתמונה, חברות יקרות מבית ספר יסודי, שביחד, עברנו המון רגעים של משברים של צחוקים, של עצב, של קשיים חברתיים של אהבה אחת של השנייה וגם רגעים של קנאה. בסופו של דבר, תמיד חזרנו אחת אל השניה, התבגרנו ועד היום, אין חברות יותר אמיתית מהחברות שיש לי איתן.

אוהבת אתכן, מאחלת לכולנו להיות אמהות שמחבקות ומלמדות את הילדים שלנו להיות חברים, להיות קשובים לאחר ולהנות מהחיים!

שבת קסומה לפני החג האחרון ;)

באהבה,

גב' פלפלת