החלטתי שהיאוש לא יהיה יותר נוח!!!

חשבתי הרבה אם לפרסם את התמונות, לספר לכם על מה שעברתי השבוע... הרגשתי שזה לא בסדר לשתף, אבל אז הבנתי שהיו פה תובנות ממש חשובות ואני רוצה לחלוק אותן.

שאתחיל? אני עצמאית במשרה מלאה כבר מעל 10 שנים, אמא במשרה מלאה כבר מעל 12 שנים, בזוגיות במשרה מלאה כבר 17 שנה, ועצמי כבר 37 שנים (למרות שחלק מהילדים יודעים ש-27 וממש אשמח אם לא תגלו להם אחרת ).

כשהתחיל השבוע ה-3 של הסגר הנוכחי, הרגשתי שזהו, זה סוגר עלי, זה סוגר על הילדים שלי, אני לא נושמת יותר, בטח הרגשתם את זה בפוסט הזה- https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10159321217076155&id=776046154.



ואז היו לי בעצם שתי בחירות: 1. אני ממשיכה עם השגרה הזאת של הזומים, עבודה, משימות לבית ספר, עבודה, אוכל, עבודה, סיפוק של כל הילדים (אני אל מול ארבע), דכאון מהמצב של המדינה. 2. עושה הפסקה כדי רגע להיות- להיות אני, להיות אמא, להיות גב' פלפלת, להיות, פשוט להיות.

ואז עמדתי בפני שאלה, מה יעזור לי? הבנתי שאני צריכה לשנות את מהלך היום, לנסות משהו אחר כדי לחזור להיות, לחזור לעצמי ולתת לילדים את התחושה הזאת בעצמם.

מה עשיתי? 1. אמרתי לילדים ששבוע הבא אין זומים!! 2. שכרנו בית סבתא מינימלי ביותר בצפון. 3. אני נסעתי עם הילדים וקיבלתי את זה שאלעד נשאר בבית להשלים שעות עבודה ולהצטרף אלינו רק ליומיים בסוף. 3. קמנו כל בוקר והלכנו לטייל עד הצהריים המאוחרים. 4. הילדים עשו משימות בערב כשאני יושבת איתם רגועה. 5. היו מסכים במידה, בשחרור ובכיף כי ידעתי שגם היה הרבה דברים אחרים. 6. אני עבדתי כמעט כל ערב, בשקט נפשי ולא מותשת מהחיים. 7. למדנו מלא, חווינו המון!!! וכמו שמורה פעם אחת אמרה לאמא שלי שהוציאה את אחי מבית ספר לשבועיים לחו"ל "הוא ילמד בטיול הרבה יותר ממה שילמד בכל יום בבית הספר" (רות בן ארויה ז"ל) Oded Ben Aroya . 8. לראות את הילדים שלי מאושרים, להצליח להיות נוכחת, לחוות איתם יחד זה פשוט זה!

ועוד תובנות שעלו לי: 1. פעם, כשהיו "רק" כבלים בלי vod, אז הוכרחנו להרחיב אופקים, כי ראינו מה שהיה, נכון? - לכן החלטתי שמהיום אני עושה ניסוי ומשאירה את הטלויזיה דולקת על ערוץ נשיונל/דיסקברי כך שאם הילדים רוצים זמן מסך הם יכולים לצפות ולהרחיב אופקים בנושאים שאולי לא היו בוחרים לבד. 2. תחושת המסוגלות של כל ילד היא חשובה ביותר! תשקיעו מחשבה בכל ילד ומה המקום בו הוא ירגיש הכי מסוגל! רמז, זה ממש לא צריך להיות בית ספר. 3. צאו לפחות פעם בשבוע לטייל עם הילדים (בסביבת הבית) לא צריך גינת משחקים ולא חוג, פשוט להיות בשקט, בירוק, קצת ללא גבולות והמון יצירתיות. 4. כשאתם/הילדים שלכם, מרגישים שבכל פעם שאתם נתקלים בקושי, זה מסתיים באותה הצורה (הלא רצויה) תחשבו מה יעזור לכם/להם לשנות את "המסלול" לכיוון התוצאה- חיבוק, סימן שאתם עושים אחד לשני, אמירה, פליקלק , עושה פלאים! 5. כשהילד שלכם נשאב למצב רוח מסויים, אל תשאבו איתו! הוא לא צריך הזדהות, הוא צריך אמפתיה, הוא צריך שיאפשרו לו להיות מבלי שננסה "לכבות" את הקושי, פשוט להיות ולהכיל כהתחלה. 6. בריאות זה מעל הכל!!! נפשית לא פחות מפיזית! אז אל תשכחו להאכיל את הנפש שלכם כמו את של ילדכם, הנפש, לא רק את הקיבה. 7. תדברו, תשתפו, תחפרו, אבל לא צריך יותר מידי, לפעמים זה מבלבל. Keep it simple.

חפרתי מספיק? אם משהו ממה שכתבתי עשה לכם משהו אז זאת התרומה הקטנה שלי לתקופה הזאת. אמן והכל כבר יהיה מאחורינו. גב' פלפלת

לוגו בית פלפלת

יש שאלות? מוזמנים ליצור קשר

  • Facebook - MissPilpellet
  • YouTube - MissPilpellet
  • blogger

או שילחו הודעה:

רחוב החמנית 15 אבן יהודה

מרכז מטפלים לכל המשפחה

כל הזכויות שמורות לגב׳ פלפלת-הדר בן מאיר

  • whatsapp
  • התקשרו
  • Facebook - MissPilpellet
  • הבלוג של גב׳ פלפלת