את אמא לא טובה!!! פשוט ככה!

"את אמא לא טובה!" ככה היא אמרה לי!

ובכן,

הגיע הזמן שתשמעו גם את הצד שלי בסיפור!

אז נעים מאוד, אני הדר, אשתו של אלעד, אמא של ליה מתן, גור וכן הורות זה דבר מאתגר מאוד.

אז תנו לי לספר לכם על הלילה והבוקר שלי.

הלכתי לישון ב-1:30 אחרי אסיפת הורים חשובה מאוד בכיתה של מס' 1, ב-3:00 התעוררתי לבכי של מס' 2 ותלונות שלא יכול ללכת!! רצתי אליו..

רגע, 'פרט שולי" וחשוב בעלילה.. בעלי האהוב טס המון לחול.. ושאני אומרת המון אני מתכוונת לזה. בין פעמיים לארבע בחודש!

חוזרת לעלילה,

מס' 2 היה עם חום גבוה ולכן כאבו לו הרגליים, עבר למיטה שלי, עשינו אמבטיה ורק סביב 4:30 נרדמנו כשהוריד את החום.

ואז... חכו, זה לא נגמר!



קמנו בבוקר, באיחור, כי לא הצלחתי להתעורר...

אמרתי לבת שלי שהיא צריכה להתארגן בזריזות כדי לא לאחר, הלכתי להעיר את מס' 3 וגיליתי שהוא במיטה מלאה בפיפי.. כייף!

נזכרתי שבלילה הוא קרא לי והייתי כל כך עייפה שלא התייחסתי.אז גם כעסתי על עצמי כי רק בגלל זה עשה פיפי במיטה.


נמשיך? כי זה עוד לא נגמר...

הכנתי אוכל למס' 1 נתתי יוגורט למס' 2 שעשה הכל חוץ מלאכול...

עליתי חזרה למעלה לצעקות של מס' 2.. הוא הקיא את האקמול שנתתי לו שניה לפני.

ניקיתי, ליטפתי, שכנעתי לקחת שוב אקמול והלכתי להזכיר למס' 1 שהיא צריכה לצאת כי 7:50!

פה מתחיל להיות באמת מעניין... היא כעסה, ואמרה לי שהיא תאחר, שהיא לא רוצה להרשם במזכירות! אמרתי לה שיש מקרים שזה בסדר לאחר וכל אחד מבין את זה.. לא קרה כלום (שקר!! קרה הרבה)! יש לך אח חולה בבית... וגם אם את צריכה להרשם, אז תרשמי. זה לא אומר כלום!


היא המשיכה לצרוח! ואמרה לי "את אמא לא טובה!" אמרתי לה שבסדר, אבל שאני סומכת עליה שהיא תסתדר ואם היא לא רוצה לאחר אז כדאי שתתחיל לזוז.

היא כעסה ויצאה בבכי מהבית.

עכשיו, איך הגבתי אתם שואלים?

כמובן שנעלבתי (!!!) בעיקר כי בואנה, את לא רואה שאני מפרפרת פה?? ואת עוד כועסת עלי שלא אמרתי לך מתי לצאת לבית הספר??!! קחי אחריות!!!

אבל מה הראתי לה, רוגע ושהכל בסדר. למרות שנחמץ לי הלב, בעיקר כי היא יצאה ככה בסערה מהבית.

אבל אני פה כדי ללמוד ומה החלטתי לעשות?

כשהיא תחזור, אני אחבק אותה כמו תמיד, אדבר על הא ודה וכשתהיה לנו הזדמנות של רוגע, אני והיא, אדבר איתה וביחד נבין איך לא לתת לזה לקרות שוב:

מה היה היום בבוקר? איך אפשר לעשות את זה אחרת בפעם הבאה? מה היה עוזר לך ומה היה עוזר לי?

האם אני אגיד לה שזה לא מקובל עלי והעליב אותי שאמרה לי שאני אמא לא טובה??

ממש לא!

זה העליב אותי אולי לשניה ותאכלס, הבנתי אותה, מבחינתה באמת הייתי אמא לא טובה. אבל אני לא פה להצטייר כאמא טובה כל הזמן. אני פה כדי לתת להם כלים, כדי לתמוך בהם ולא כדי לשפוט אותם. כי בנינו אתם לא חשבתם פעם, מקסימום פעמיים שהילדים שלכם מעצבנים?! מותר לחשוב על זה וגם זה ממש מעולה שהיא הוציאה ואמרה לי את זה ולא רק חשבה לעצמה, מותר לה!

אז זאת אני ובדיוק כמו כל ההורים שמסביבי מאותגרת בכל יום. חושבת המון איפה אני מחזקת, ממה אני מתעלמת, ובעיקר, איך אני שם, כדי להוות רשת ביטחון לילדי, מקום פתוח לשיח בו אפשר לדבר ולהגיד הכל! גם אם לפעמים לא מתכוונים וגם אם מתכוונים וזה עלול להיות לא נעים לשמוע. גם זאת למידה.

אז לא זה לא קל להיות הורים.. ומי שאמר לכם שכן, מוזמן להתעמת איתי!

אבל!!

אם אנחנו לוקחים אחריות על עצמנו, על ההורות שלנו, על הדוגמא האישית לילדינו, על הזמן האיכותי שאנחנו יוצרים איתם, אז אנחנו ועל אחת וכמה הילדים, יכולים לגדול להתעצם.

אז אנחנו יוצרים תקשורת בריאה, מכובדת, קשובה, נטולת שיפוטיות. כזאת שתחזיק לעד עם תחזוקה בלתי פוסקת.

כי אתם חושבים שגיל שנתיים זה מאתגר אז.. גיל ההתבגרות טיפ טיפה יותר:)


באהבה,

האמא הלא טובה...

פוסטים אחרונים

הצג הכול